מה השתנה ברישום
לפני תיקון 13, חובת רישום חלה על מגוון רחב של מאגרים. לפי דף השירות של הרשות להגנת הפרטיות, התיקון ביטל את חובת הרישום הכללית, והשאיר רישום רק לסוגים מסוימים של מאגרים. מאגרים שכבר היו רשומים יכולים להישאר במרשם לפי הוראת מעבר. את הדף עצמו לא הצלחנו לפתוח בגלל חסימה לגישה אוטומטית, וקראנו את התוכן הזה בתקציר חיפוש. את נוסח החוק קראנו במלואו.
שלוש חובות, שלושה ספים
| חובה | סעיף | על מי היא חלה |
|---|---|---|
| רישום מאגר | 8א(א)(1)(א) | מאגר שמטרתו העיקרית איסוף מידע אישי לשם מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר, ויש בו מידע על יותר מ־10,000 בני אדם |
| רישום מאגר | 8א(א)(1)(ב) | מאגר שבעל השליטה בו הוא גוף ציבורי, אלא אם יש בו מידע על עובדי הגוף בלבד |
| הודעה לרשות בתוך 30 ימים | 8א(ב)(1) | מאגר שאינו חייב ברישום, כשמספר בני האדם שיש עליהם מידע בעל רגישות מיוחדת עולה על 100,000 |
| מינוי ממונה על הגנת הפרטיות | 17ב1(א)(2) | אותו תיאור כמו ברישום: איסוף לשם מסירה לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, ומעל 10,000 בני אדם |
| מינוי ממונה | 17ב1(א)(4) | בעל שליטה או מחזיק שעיסוקו העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר |
יש בסעיף 17ב1 עוד מצבים, למשל גוף ציבורי ומי שעיסוקיו מחייבים ניטור שוטף ושיטתי של בני אדם, אבל הם פחות רלוונטיים לגיוס.
תיקון לטעות נפוצה: המספר 10,000 לא עומד לבדו. הוא מגיע יחד עם התנאי על מטרת המאגר. בלי התנאי הזה, גם מאגר של 50,000 מועמדים לא נכנס לסעיף 8א(א)(1)(א).
איפה עומדים מעסיק, חברת השמה ומכון מיון
מעסיק שמגייס לעצמו
רשת סופרמרקטים שמקבלת עשרות אלפי מועמדויות בשנה לקופאים ולסדרנים מחזיקה מאגר גדול, אבל המטרה שלו היא לגייס לעצמה, לא למסור מידע לאחרים. לכן סעיף 8א(א)(1)(א) כנראה לא חל עליה. היא עדיין יכולה להגיע לממונה דרך סעיף 17ב1(א)(4) אם היא מעבדת מידע רגיש בהיקף ניכר, למשל תוצאות מבחני אישיות של מספר גדול של מועמדים. על זה בהמשך.
חברת השמה
חברת השמה שמחזיקה מאגר קורות חיים משלה ומציעה מועמדים ללקוחות, תמורת עמלה, נשמעת קרובה מאוד לתיאור "איסוף מידע אישי לשם מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה". אם יש במאגר מידע על יותר מ־10,000 בני אדם, כדאי מאוד לבדוק עם עורך דין גם רישום וגם ממונה. לחברות ההשמה הגדולות בישראל זה סף נמוך יחסית.
מכון מיון
לפי הנחיה 2/2012, כשמכון מיון בודק מועמדים בשביל מעסיק, הוא "מחזיק בלבד" והמעסיק הוא בעל השליטה. אבל אם המכון שומר את המידע לשימוש עצמאי, בהסכמה נפרדת של המועמד, הוא הופך לבעל שליטה. מכיוון שתוצאות מבחני התאמה הן לעתים קרובות הערכת אישיות, ולכן מידע בעל רגישות מיוחדת, מכון מיון גדול צריך לבדוק את סעיף 17ב1(א)(4).
איך סופרים
החוק סופר בני אדם, לא קבצים ולא מועמדויות. כמה נקודות מעשיות:
- מועמד שהגיש לחמש משרות הוא אדם אחד. כדאי לאחד כפילויות לפני שסופרים.
- הספירה היא של מי שיש עליו מידע במאגר היום, כולל קורות חיים ישנים שלא נמחקו. מדיניות מחיקה טובה מורידה את המספר בפועל. ראו כמה זמן מותר לשמור קורות חיים.
- לספירה של חובת ההודעה סופרים רק את מי שיש עליו מידע בעל רגישות מיוחדת, למשל הערכת אישיות או מידע רפואי.
- "היקף ניכר" בסעיף 17ב1 אינו מספר. סעיף 17ב1(ב) מפרט שיקולים, ובהם מספר בני האדם, היקף וסוגי המידע ותקופת השמירה.
מה החובות כוללות בפועל
רישום והודעה הם פעולה מול הרשות. ממונה הוא תפקיד מתמשך בארגון. לפי סעיף 17ב2, בין התפקידים שלו: תוכנית הדרכה, תוכנית לבקרה על קיום החוק ודיווח עליה להנהלה, וטיפול בבקשות של נושאי מידע. אפשר למנות ממונה חיצוני, ואסור שיהיה לו תפקיד שיוצר ניגוד עניינים.
ועוד דבר שחל על כולם, גם בלי רישום וגם בלי ממונה: תקנות אבטחת המידע מחייבות לנהל מסמך הגדרות מאגר ולבחון פעם בשנה אם המידע במאגר אינו רב מהנדרש למטרותיו (תקנה 2(ג)).
משרות VIP (בפיתוח) בנויה כך שכל מעסיק הוא בעל השליטה במאגר שלו, והנתונים של מעסיקים שונים מופרדים. כך גם שאלת הספירה נשארת פשוטה לכל לקוח. פרטים בעמוד המעסיקים.
אם המאגר שלכם נבנה גם מהפניות של חברים, שווה לקרוא איך עושים את זה בלי להעלות אנשי קשר: פרטיות בהפניות חברים. ולתמונה הרחבה של התיקון: תיקון 13 וגיוס.
המאמר אינו ייעוץ משפטי. הוא מסכם את נוסח החוק כפי שפורסם בוויקיטקסט נכון לנובמבר 2026. שאלת הסיווג של מאגר ספציפי, ובמיוחד המונח "היקף ניכר", תלויה בעובדות. לפני החלטה על רישום או מינוי ממונה, פנו לעורך דין שמתמחה בהגנת פרטיות.
מקורות
- חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, סעיפים 8א ו־17ב1 (נוסח בוויקיטקסט, כולל תיקון 13)
- הרשות להגנת הפרטיות: בקשה לרישום מאגר מידע (דף שירות, נקרא דרך תקציר חיפוש)
- הנחיית הרשות להגנת הפרטיות מס' 2/2012, נוסח מעודכן בעקבות תיקון 13
- תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017 (ויקיטקסט)
נבדק לאחרונה ב-11/11/2026. מצאתם טעות או מקור מעודכן? כתבו ל-yossiheine.biz@gmail.com. כל המקורות באתר: עמוד המקורות.