אילו שאלות אסור לשאול בראיון עבודה בישראל, ומה לשאול במקומן

שלושה סעיפים שכדאי להכיר

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, הוא החוק שמסדיר את הנושא. שלושה סעיפים בו רלוונטיים ישירות לראיון.

סעיף 2(א): הבסיסים המוגנים

מעסיק לא יפלה בין דורשי עבודה, בין השאר בקבלה לעבודה, מחמת: מין, נטייה מינית, מעמד אישי, היריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ גופית, היותם הורים, גיל, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מקום מגורים, השקפה, מפלגה ושירות במילואים. הסעיף על מילואים כולל גם שירות של בן או בת הזוג, קריאה צפויה לשירות, ותדירותו או משכו.

החריג נמצא בסעיף 2(ג): אין רואים הפליה כשההבחנה מתחייבת מאופי התפקיד או ממהותו. זה חריג צר, והטענה שהוא חל צריכה להיות מבוססת על התפקיד עצמו, לא על נוחות.

סעיף 2א: פרופיל צבאי

מעסיק לא ידרוש מדורש עבודה או מעובד את הפרופיל הצבאי שלו, ולא ישתמש בפרופיל שהגיע אליו. זה סעיף נפרד, ולא חלק מהרשימה בסעיף 2(א), ולכן הוא נשכח בקלות.

סעיף 9: נטל ההוכחה

זה הסעיף שהופך שאלה תמימה לבעיה. סעיף 9(א) מעביר את נטל ההוכחה למעסיק כשמועמד שעמד בתנאים שהמעסיק קבע טוען להפליה. סעיף 9(ג) מוסיף: אם הוכח שהמעסיק דרש, במישרין או בעקיפין, מידע מדורש עבודה על אחד הנושאים שבסעיף 2(א), על המעסיק להוכיח שלא הפלה. בפועל, השאלה עצמה היא ראיה נגדכם.

ועוד פרט: לפי סעיף 21(ג), החוק (למעט הסעיף על הטרדה מינית) לא חל על מי שמעסיק פחות משישה עובדים. רוב הקוראים כאן מעל הסף.

טבלת שאלות: מה לא לשאול ומה לשאול במקום

העיקרון פשוט. שואלים על מה שהתפקיד דורש, ושואלים את זה את כל המועמדים באותו ניסוח.

שימו לב לשורות שבהן אין חלופה. לא כל שאלה צריכה תחליף. חלק מהמידע פשוט לא שייך לראיון.

שאלות "בעקיפין"

סעיף 9(ג) מדבר על מידע שנדרש במישרין או בעקיפין. כמה דוגמאות לשאלות עקיפות שמגיעות לאותו מקום:

• "באיזו שנה סיימת תיכון?" כשהמטרה היא לדעת גיל.
• "מה עושה בן הזוג?" כשהמטרה היא לדעת אם יש תמיכה כלכלית או גמישות.
• "איפה שירתת?" כשהשיחה מתגלגלת לפרופיל או ליחידה.
• טופס מועמדות עם שדות לתאריך לידה, מצב משפחתי או מספר ילדים.

הטופס הוא המקום הכי קל לתקן, כי הוא כתוב פעם אחת. אם יש לכם טופס מועמדות ישן, שווה לעבור עליו השבוע ולמחוק כל שדה שלא משמש להחלטה על התפקיד. זה גם צמצום מידע מבחינת חוק הגנת הפרטיות, נושא שמפורט במאמר על תיקון 13 וגיוס.

למה כדאי רשימת שאלות קבועה

המראיין שמאלתר הוא זה שמגיע לשאלות האלה. לא בגלל שהוא רוצה להפלות, אלא כי שיחה חופשית נמשכת לנושאים אישיים. הדרך הכי פשוטה לצמצם את זה היא ראיון מובנה: אותן שאלות, באותו סדר, לכל המועמדים, עם קריטריונים שנקבעו מראש. פירטנו איך בונים כזה במדריך לראיון מובנה וכרטיס ניקוד.

זה גם עוזר כשיש תלונה. אם כל מועמד נשאל את אותן שאלות ודורג לפי אותם קריטריונים, קל יותר להראות על מה התבססה ההחלטה.

לפני הראיון הבא

1. כתבו את דרישות התפקיד האמיתיות: שעות, מיקום, דרישות פיזיות, שפות.
2. הפכו כל דרישה לשאלה אחת שנשאלת את כולם.
3. עברו על טופס המועמדות ועל נוסח המודעה, ומחקו כל דבר שקשור לבסיס מוגן.
4. תדרכו כל מי שמראיין, כולל מנהל המשמרת שעושה "שיחה קצרה" עם מועמדים.

במשרות VIP, מערכת גיוס שנמצאת בפיתוח, אנחנו מתכננים התראה שמסמנת שאלה על בסיס מוגן במחסן השאלות לפני הראיון. מידע על הצד של המעסיקים נמצא בעמוד למעסיקים.

המאמר אינו ייעוץ משפטי. נוסח החוק המלא זמין בויקיטקסט. למקרה ספציפי כדאי להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה.

מקורות

1. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (נוסח בוויקיטקסט)
2. כל זכות: איסור על אפליה בפרסום הצעת עבודה

נבדק לאחרונה ב-11/11/2026. מצאתם טעות או מקור מעודכן? כתבו ל-yossiheine.biz@gmail.com. כל המקורות באתר: עמוד המקורות.